החלטה

בפני בית הדין בקשה לקציבת מזונות כסעד זמני.

ביה"ד קבע דיון, בו הופיעו הצדדים וב"כ.

בפתח הדיון עלתה שאלה מקדמית, באשר לסמכות השיפוטית של ביה"ד.

לדברי הנתבע ביה"ד נעדר סמכות שיפוטית לדון בבקשה זו.

לדברי ב"כ, מכיוון שהתיק ליישוב סכסוך נפתח על ידי הבעל בתאריך 27.5.2020, הרי שבתום ארבעים וחמישה יום התיק אמור להיסגר באופן אוטומטי בלא צורך בהחלטה לסגירת התיק.

יוצא איפה שבתאריך 13.7.2020 התיק נסגר ומאז לא ניתן לקיים דיון בסעד זמני. לכן על המבקשת לפתוח תיק לתביעת מזונות בערכאה השיפוטית המתאימה, ואז יינתן מענה משפטי לתביעתה.

עוד הוסיפה ב"כ הבעל שככל שיחליט ביה"ד לדון בבקשה זו, היא מבקשת שההחלטה תתוחם בזמן, על מנת לקבוע שאכן החלטה זו הינה זמנית.

מאידך, התובעת טענה שהסמכות השיפוטית נתונה לביה"ד, וזאת מפאת שתי סיבות.

האחת – הבקשה הוגשה בתאריך 1.7.2020 ומועד זה היה בתוך הזמן בו ניתן להגיש בקשות לסעד זמני.

עוד טענה ב"כ האשה שכיוון שקבע ביה"ד בהחלטה שהסמכות השיפוטית נתונה לו, הרי שהכלי הקיים לנתבע על מנת למנוע את קיום הדיון הוא ערעור לביה"ד הגדול.

החלטת ביניים

ביה"ד קובע שהסמכות השיפוטית נתונה לו.

וזו לשון החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה סעיף 3 סעיפים קטנים ה' ו' ז':

• בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים אם הוארכה כאמור בסעיף קטן (ב) (3) (להלן – תקופת עיכוב ההליכים), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף קטן (ד),  וכן ב – 15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5 (א) (5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
• על אף האמור בסעיף קטן (ה), לא קבעו הצדדים עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמנים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, רשאים הם להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת לפי דין.
•                                       ז.          (1) על אף האמור בסעיף קטן (ה), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד דחוף בעניין נקבע לפי סעיף 5, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.

(2) בקשה לסעד זמני תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה: הערכאה השיפוטית תדון בסעד הזמני בלבד.

(3) ערכאה שיפוטית לא תיתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן  קודם לכן סעד כאמור על ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה.

(4) צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין לפי סעיף 4.

לשון החוק ברורה.

• הגשת הבקשה לסעד זמני צריכה להיות בסד הזמנים שקבע המחוקק.
• בנוסף ל – 45 יום, קבע המחוקק שעיכוב ההליכים יימשך עשרה ימים נוספים, בכל זמן עיכוב ההליכים רשאי מי מן הצדדים לבקש סעד זמני.

יוצא איפה שמבחינת החוק בכל הזמן שנקבע כעיכוב הליכים רשאי כל אחד מן הצדדים להגיש בקשה לסעד זמני.

הזמן שנקבע בחוק הוא להגשת הבקשה לסעד זמני ולא לקיומו של הדיון בסעד זה.

עוד יאמר שאף אם היינו מקבלים את פרשנות ב"כ הבעל שמועד הדיון צריך להיות בתוך הזמן שקבע המחוקק, הרי שעדיין ישנם עשרה ימים מתום ארבעים וחמישה  הימים.

גם הנימוק שהאפשרות היחידה למנוע את הדיון הוא ערעור לביה"ד הגדול, נכון.

סוף דבר ביה"ד מקבל את עמדת המבקשת וקובע שהסמכות לדון בבקשה נתונה לו.

בעניין בקשת הבעל באמצעות ב"כ לתחום את ההחלטה בזמן, מקבל ביה"ד באופן עקרוני את הבקשה, אולם לא יתחום בזמן, אלא עד להחלטה אחרת של ערכאה שיפוטית.

לגופו של עניין, טענה התובעת שבעלה מאז תחילת חודש מאי הפסיק להעביר את משכורתו לחשבון המשותף, כאשר האשה מכניסה את משכורתה לחשבון זה, וממנו שולמו כל הצרכים של המשפחה, ועל כן היא מבקשת שפסק הדין יחול רטרואקטיבית מ -1 למאי.

את סכום המזונות שאותו היא תובעת היא פירטה בכתב התביעה.

הנתבע השיב כי החשבון היה משותף עד לסוף חודש יוני, ועל כן התביעה ככל שהיא תתקבל תהא בתוקף מ – 1 ליולי, כיוון שקודם לכך האב זן את ילדיו מהחשבון המשותף.

בעניין הצרכים הסכימו הצדדים שאת המשכנתא ישלמו בחלקים שווים, כך גם בעלויות מוסדות החינוך.

באשר לסכום המזונות כסעד זמני מעריך האב את צרכי הילדים בסך של 1,000 ש"ח לילד.

הכרעת ביה"ד:

הצדדים קיבלו פס"ד של דיין יחיד.

ביה"ד קבע שפסק הדין יחול רטרואקטיבית מתאריך 27.5.2020 יום פתיחת התיק לסעד זמני.

בעניין המזונות היתה הסכמה לחיוב האב בסך של 1,300 ש"ח לכל קטין, ובנוסף מחצית מהוצאות החינוך ומחצית המשכנתא.

ככל שתהיינה הוצאות רפואיות חריגות יחלקו בהם הצדדים, וכך גם לעניין ביטוח הבריאות של הילדים.

ביה"ד מקבל את ההסכמה ונותן לה תוקף של החלטה.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום א' באב התש"פ (22.7.2020).

הרב ישי בוכריס – אב"ד