פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה (להלן: בית דין קמא) מתאריך ה' בניסן תשע"ט (10.4.19), הקובע, בדעת הרוב, כי הרחבת

החלטה בפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו מיום י' בשבט תשע"ט (16.1.19), שיש להמתין לפסיקה בנושא הגירושין, וזאת בהעדר הסכמה

פסק דין לפניי תגובת המשיב לבקשת המערערת בעניין הליכי ההוצאה לפועל. אודה ולא אבוש כי הרציונל שבטיעוני המשיב טרם הובן לי עד תומו. המשיב נתלה,

פסק דין בפני ביה"ד תביעה לחלוקת מגרש והבית שעליו במסגרת תביעת איזון משאבים. להלן עיקרי העובדות: הצדדים הכירו באוגוסט 2000 ולאחר תקופה קצרה עברו לגור

פסק דין רקע עובדתי וטענות הצדדים לביה"ד הגיעו זוג שערכו ביניהם הסכם גירושין ביום ה' בניסן תשע"ח (21.03.2018). מועד הקרע הוא ד' באייר תשע"ח (19.04.2018),

פסק דין הצדדים התגרשו ביום ט' בסיוון תשע"ו בלא הסכם גירושין, ויצוין להחלטה מיום י"ד בסיוון תשע"ו (20/06/2016) שבה נכתב שהצדדים התגרשו לאחר שהאישה ויתרה

החלטה בפנינו תביעה לפירוק שיתוף. הצדדים גרושים מיום כ"ה בשבט תשע"ו (4.2.16). התובע דורש פירוק שיתוף מיידי בדירת הצדדים, והנתבעת דורשת כי הדירה לא תפורק,

סוגיית חיוב אחד מבני הזוג ב"דמי שימוש" על דיור או שימוש לבדו בנכס המשותף, נידונה רבות בפסקי הדין של בתי הדין. במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מתגורר בפועל בדירה המשותפת, לפעמים אחרי שהתגרשו, ולפעמים אף בתקופה שקודם הגירושין, לפעמים השני הוצא בעל כרחו, ולפעמים יצא מעצמו, ותמיד עולה השאלה האם על הצד המתגורר לבדו בדירה, לשלם לצד השני, על השימוש בחלק הנמצא בבעלותו בדירה.

הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין האזורי הקובעת את איזון הנכסים שבין הצדדים. מוקד הדיון הוא בשלוש נקודות עיקריות:
א. הערכת האקטואר את שווי העסק של האיש.
ב. מאחר שהכתובה נמוכה ביותר (סך 20,000 ש"ח) עומדת לפנינו בקשה לקבל פיצוי גירושין.
ג. טענה כי באיזון נדרשה הפעלת סעיף 8(2) בחוק יחסי ממון המאפשר חלוקה לא שוויונית באיזון הנכסים בנסיבות מיוחדות.

פסק דין בדיון שהתקיים בתאריך כ"ט בשבט תש"פ (24.2.20) לצורך התמחרות, התנגדו שני הצדדים לקיים את ההתמחרות בבית הדין לגבי הבית המשותף, שכעת מתגורר בו