שאלות ותשובות

האם בצמוד לתביעת הגירושין אני יכול להגיש את התביעות הנוספות שיש לי?

תלוי מה, מאחר ותביעת גירושין נמצאת בסמכות בלעדית של ביה"ד הרבני בלבד כמוסד דתי, ניתן לכרוך אליה תביעות נוספות הניתנות ע"פ החוק והפסיקה רק באמצעות כריכה [סעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבני], חלק מהתביעות כגון משמורת ילדים אינם צריכים לכריכה מפורשת (בג"ץ תיק 6378/04), אך חלק מהתביעות כגון חלוקת רכוש צריכים לכריכה כהלכה, לעניין זה נקבע (בג"ץ שם) המבחן המשולש, היינו, כנות תביעת גירושין, כריכה מפורשת כדין וכנות כריכה.

במסגרת תביעותי כנגד הנתבע אני מעדיף בשלב זה לא להגיש את כל תביעותי בבת אחת, האם הנתבע יכול למנוע זאת ממני? אוסיף, האם מאחר שאיני תובע את כל תביעותי בבת אחת יש בזה כביכול להצביע כי מחלתי על יתר התביעות?

ידועים בזה דברי הרא"ש (פסקים ב"ק פ"ג סי' טו – טז) כי דבר שכיח הוא שאדם שיש לו כמה תביעות אינו רוצה לתבוע את כולם בבת אחת, וממילא אין לראות בזה מחילה על שאר תביעותיו. על יסוד דברים אלו פסק בשו"ת מהר"י ברונא (סי' רעא) כי הנתבע אינו יכול לכוף את התובע לתבוע כעת את כל תביעותיו, אמנם באופן שפירט התובע בכתב התביעה תביעות נוספות שיש לו על הנתבע ולאחר מכן חזר וביקש לתבוע רק תביעה אחת מהן, תלוי הדבר, אילו יש לו אמתלא הנראית לבית הדין על שביקש לחזור בו מה טוב, ללא זה נראה הדבר כדין 'מרומה' שצריכים בזה דרישה וחקירה ועל התובע לפטור את הנתבע.

הגשתי לפני כמה חודשים תביעת גירושין, האם כעת ישנה אפשרות להגיש תביעה לשלום בית?

במקרה שכבר הוגשה תביעת גירושין, אין אפשרות לפתוח תיק נוסף עבור תביעה סותרת כגון זו – תביעה לשלום בית, כך עולה מפסק ביה"ד האזורי (ערעור תשמ"ח/357), אכן היה ניתן מלכתחילה להגיש שתי תביעות חלופיות באותו התיק וכגון 'תביעה לגירושין ולחילופין שלום בית', אך כעת משהדבר לא נעשה, עליך לסגור תחילה את תיק תביעת הגירושין ורק לאחר מכן להגיש תביעה לשלום בית. אך תמיד צריך לזכור שכנות תביעת שלום בית היא בסיס לכל תביעה זו, ומאחר שכבר הגשת בעבר תביעת גירושין אין ספק שהדבר עלול לפגום בכנות התביעה.

הגשתי כתב תביעה לביה"ד הרבני וכעת אני מעוניין לתקן אותו, הדבר אפשרי או שכבר מאוחר מידי?

אין התייחסות מפורשת בתקנות הדיון לעניין זה, אך ביה"ד הרבני (ערעור תשנ"ח/111) כבר התייחס לכך וקבע כי ישנה אפשרות לתיקון כתב התביעה אך בכפוף לאישור ביה"ד, ותוקף תיקון כתב התביעה הוא מיום הגשת הבקשה. אכן מפסיקה אחרת של ביה"ד (תיק 1350-21-1) עולה כי ביה"ד רשאי לקבל כתב תביעה מתוקן גם ללא אישור תחילה של ביה"ד למרות שע"פ תקנות סדר הדין האזרחי יש חובה ליטול רשות תחילה, תוך שהם מנמקים זאת כי בתי הדין הרבניים הפוסקים ע"פ שיטת המשפט העברי נוהגים גמישות יתירה בכל ענייני הפרוצדורות.

במידה ואני תובע שלום בית, האם ביה"ד יכול לחייב את אשתי לעשות איתי שלום בית?

כמובן שאין אפשרות לחייב אדם כלשהו לחיות עם מישהו בשלום, ביה"ד – לאור הנתונים העומדים בפניו יכול רק להמליץ לצדדים לנסות הליך של שלום בית, גם אם הצד השני עומד על דעתו ומסרב אפילו לנסות את ההליך של שלום בית מכל מקום יש לתביעה זו משמעות רבה לעניין זכויות הצדדים המנהלים ביניהם את המאבק המשפטי וכגון לעניין 'מזונות אישה', 'מדור ספציפי' וכתובה.

הגשתי תביעה לביה"ד הרבני לשלום בית, אני חוששת שבעלי יסע לחו"ל ותיווצר הפרעה לתהליך, האם אני יכולה להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ?

תלוי, אם את חוששת שבעלך לא יתייצב לדיונים שייקבעו על ידי בית הדין הרבני, את יכולה להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ. אך אם כל החשש הוא שמא על ידי נסיעתו לחו"ל תשתבש תביעתך לשלום בית אין אפשרות למנוע ממנו ליסוע לחו"ל. אוסיף, בעבר ביה"ד הרבני אכן נעתר להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תביעה לשלום בית בטענה כי היציאה לחו"ל תשבש את שלום הבית, אך בג"ץ (3914/92 – לב נ' ביה"ד הרבני הגדול) ביטל זאת וקבע כי הדבר חורג מסמכותו של ביה"ד הרבני.

אני יודע שניתן לכרוך לתביעת הגירושין תביעות נוספות, בזמנו לא הייתי מיוצג ולא ידעתי שניתן לעשות זאת, האם כעת, לאחר שכבר התחלתי בהליך הגירושין בביה"ד הרבני ניתן לעשות זאת בצורה כלשהי?

התשובה היא כן! כל עוד הצד השני לא הגיש את התביעה האמורה לביהמ"ש לענייני משפחה ניתן לעשות זאת, אף בע"פ במהלך הדיון בביה"ד הרבני ואף בדרך של התנהגות, היינו להעלות את התביעה במהלך הדיון בביה"ד הרבני כביכול מובן מאליו שכאן הוא מקום הדיון. כך פסק ביה"ד הרבני בחיפה (תיק 1337-24-1) והוכיח זאת מעצם העובדה שהמחוקק לא הגביל את זכות הכריכה למגיש תביעת הגירושין, וכך גם כתב השופט אהרון ברק (בג"ץ 5679/03).

הגשתי תביעה לשלום בית בביה"ד הרבני, אך אשתי החלה בתהליך של פירוק שותפות בבית המשפט, אני חושש שלאחר פירוק השותפות בנכסים המשותפים כבר לא יהיה סיכוי לשלום בית, איך ניתן להתמודד עם זה מבחינה משפטית?

עליך להגיש במקביל לתביעת שלום בית בקשה לצו עיקול על כל הנכסים בטענה כי הדבר הכרחי לקיום ההליך של שלום בית, תביעת שלום בית היא בסמכותו הבלעדית של ביה"ד הרבני, לפיכך בסמכותו אף לעקל נכסים הכרחיים לסיכוי תביעה זו למרות שכבר החלו הליכים בביהמ"ש. מבלי להרחיב בדבר אוסיף, כי כך פסק ביה"ד הרבני האזורי (תשמ"ח/797), וביה"ד הרבני הגדול (ערעור תשמ"ט/215) אף אישרר את פסיקה זו, גם בג"ץ (185/72- ליסה גור נ' ביה"ד האזורי) שבתחילה אישר זאת רק בתנאים מסויימים, אישר זאת בפסיקה מאוחרת יותר (207/04 גולדמברג נ' גולדמברג) ככל שהעיקול רלוונטי למטרת ההליך העיקרי.

לפני תקופה קצרה אבי ז"ל הלך לעולמו והוריש לנו את דירתו, מאחר וע"פ ההלכה בת אינה יורשת דורשים ממני אחיי שאחתום על כתב וויתור על חלקי בירושה המגיע לי על פי חוק, האם אני חייבת?

למרות שעל פי ההלכה בת אינה יורשת ע"פ חוקי המדינה היא יורשת כמו בן, אכן נחלקו הפוסקים אם חייבת לחתום על כתב וויתור. המהרימ"ט נקט שחייבת לחתום מדין השבת אבידה, שהרי ירושת הבן תלויה בהשבתה, ויש שכתבו בזה מדין כופין על מידת סדום, שהרי אינה מפסידה מאומה בחתימתה. אך המהר"י בסאן נקט שאינה חייבת לחתום, שהרי האבידה מונחת לפניהם אלא שמנועים מלקחתה ודין השבת אבידה אינו מחייבה להסיר את מניעה זו. כמו כן מדין מידת סדום אי אפשר לחייב אדם להיטיב עם זולתו, לשיטה זו, יכולה הבת לדרוש שכר על טרחתה כדין פועל שכיר, ויש  שנהגו לתת לה כפיצוי עשירית מסך העיזבון. אמנם, מאחר שנידון זה תלוי במחלוקת הפוסקים יכולה לטעון 'קים לי' כשיטת הפוסקים שאינה חייבת לחתום ללא שכר.

ידוע לי שבדרך כלל עושים הסכם ממון קודם הנישואין, אך לאחר שלא עשינו האם ניתן לערוך הסכם ממון לאחר נישואין?

ראשית נתחיל מבחינה חוקית, אכן חוק יחסי הממון בין בני זוג מאפשר למעשה להגדיר בהסכם בין צדדים את יחסי הממון ביניהם הן קודם הנישואין והן במהלכם, אך קודם הנישואין ניתן לאשר זאת גם אצל נוטריון אולם לאחר הנישואין ניתן רק בביה"ד הרבני או בבית המשפט. מבחינה הלכתית זמן החתימה על הסכם ממון הוא מתחת לחופה בין הקידושין לנישואין, שכן הבעל יכול להסתלק מזכות ירושת נכסי אשתו רק קודם הנישואין ולא לאחר מכן, אכן בפועל בתי הדין הרבניים עושים הסכם גם לאחר הנישואין כשהם מצאו לכך פתרונות הלכתיים.

ברצוני להגיש תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, מבחינתי אני מעדיף כמובן שלום בית, האם ניתן לכרוך לתביעה זו תביעות נוספות?

הבעייתיות שיש כאן ברורה, מאחר שתביעת הגירושין היא לא התביעה העיקרית. אמנם בית הדין הרבני פסק במספר הזדמנויות שונות [למשל: תיק 1-21-8240] שאין בכך כל פגם, שהרי כך דרכה של כל תביעת גירושין שתחילה לזה מקדימים בשלום ואין בזה בכדי לפגוע בכנות תביעת הגירושין. ואף בג"ץ 6334/96 אישר את קביעה זו.

קיבלתי הזמנה לדין תורה בבית דין פרטי בירושלים, ומסיבות השמורות עימי איני מעוניין להתייצב לדיון בבית הדין, מה הסנקציות שיכולים להפעיל כנגדי?

במקרה שלא תופיע לאחר 3 הזמנות לדיון, ביה"ד ייתן לתובע היתר ללכת לכל מקום שירצה על מנת להגן על זכויותיו, משמעות הדבר שהוא יוכל ללכת ולתבוע בערכאות לטוב ולמוטב. בעבר בתי הדין היו מוציאים 'כתב סירוב' על נתבע שאינו מופיע לדיון וע"פ השו"ע מנדים אותו ואין מצרפים אותו למניין, אך כיום לאחר החלטת בג"ץ 3269/95 שאסר את הדבר, כמעט כל בתי הדין אינם משתמשים בסנקציה זו, אלא נותנים היתר ללכת לערכאות.

אשתי הגישה כנגדי תביעת גירושין ללא שכרכה אליה תביעות נוספות, ואילו אני כן כרכתי את חלוקת הרכוש לכתב ההגנה שכתבתי, אך לאחר מכן היא הגישה את שאר התביעות בביהמ"ש לענייני משפחה כולל תביעה לחלוקת רכוש, מיה קנה כאן סמכות?

למעשה הנידון כאן האם גם נתבע יכול לכרוך לתביעת הגירושין שקיבל תביעות נוספות או שהוא זכות בלעדית של התובע. שאלה מעין זו כבר הונחה על שולחנו של ביה"ד הרבני ברחובות והוא החליט (30387-21-1), כי מאחר ותכלית עניין הכריכה שביה"ד יוכל להחליט באופן יעיל ומהיר בכל העניינים השייכים לגירושין, אין זה משנה אם הכריכה נעשית על ידי התובע או הנתבע.

בני החל לאחרונה לקבל קצבת נכות, האם זה יכול לפגוע במזונות הילדים שאני מקבלת עבורו מהאב?

תלוי היכן היה מקום הדיון בנושא מזונות הילדים, ביה"ד הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה, ישנה החלטה של ביה"ד הרבני הגדול (תיק 1019169-11) שקצבת הנכות אינה מפחיתה את מזונות הילד, שכן כשחוקק החוק המקנה את קצבת הנכות לילד, היה ברור שהוריו כבר מפרנסים אותו והקצבה נועדה לצרכים חריגים שלו ושל בני משפחתו הנובעים מנכותו, לפיכך סביר להניח שבביה"ד הרבני הסיכוי שמזונות הילדים לא יפגעו גדול יותר. מאידך בבית המשפט למשפחה מצינו גישות שונות בין השופטים, חלקם מפחיתים וחלקם לא מפחיתים, לכן אם מקום הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, הנושא מורכב הרבה יותר.

אני שומעת הרבה על המושג 'מרוץ סמכויות', אך העניין לא כ"כ ברור לי, איך זה קשור אלי כאשה שמתחילה כעת בהליכי גירושין?

הנושא מורכב קצת, אך אשיב על כך בקצרה, כידוע קיימות שתי ערכאות משפטיות, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה אליהן עשויים לפנות בני זוג המצויים בסכסוך גירושין. על פי החוק, ישנם נושאים שלבית הדין הרבני ישנה סמכות ייחודית לדון בהם וישנם נושאים שלבית המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות ייחודית לדון בהם, אמנם ישנם נושאים שישנה סמכות מקבילה גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט, הערכאה אשר לה תוענק הסמכות לדון באותו נושא, היא הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג באותו נושא קודם שבן זוגו הספיק לפנות אל הערכאה המקבילה. 'מירוץ סמכויות' הינו מונח המתאר חלק מטקטיקת מאבק הגירושים בין בני הזוג. כשכל אחד רץ להגיש את תביעותיו בפני הערכאה הנוחה לו.

אני עומד כעת להגיש תביעת גירושין ולכרוך בה את שאר התביעות וביניהם את עניין משמורת הילדים, הבעיה שאשתי נמצאת כעת קודם לידה האם הכריכה תועיל גם עבור משמורת הולד או שרק עבור הילדים שכבר נולדו?

זו שאלה מאוד מעניינת, בפרט לאור העובדה שכריכת משמורת אינה צריכה להיעשות במפורש אלא היא נעשית ממילא אגב הגירושין (בג"ץ תיק 6378/04), אכן ביה"ד הרבני בנתניה כאן דן בזה והחליט (תיק 8341-21-1) כי מאחר שמצינו בהלכה שאפילו לעניין קניינים עובר נחשב כדבר שבא לעולם ממילא לפיכך יש לראות את ענינו של העובר בנוגע למשמורת והסדרי הראיה ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין של האב. בפרט באופן שהאישה נמצאת בהריון מתקדם בזמן הגשת התביעה, כך שממילא יש לומר, שבדעת האב בעת הגשת תביעת הגירושין הייתה לדון במשמורת גם עובר זה.