גירושין, מזונות וכתובה בעוברת על דת ועשתה מעשה כיעור
פסק דין עובדות והליכים משפטיים בני הזוג נישאו בתאריך 17.9.98 בחופה וקידושין כדמו"י, ולהם שני ילדים. זוהי תביעת גירושין במהדורתה השניה. במהדורה הראשונה הגיש הבעל
פסק דין עובדות והליכים משפטיים בני הזוג נישאו בתאריך 17.9.98 בחופה וקידושין כדמו"י, ולהם שני ילדים. זוהי תביעת גירושין במהדורתה השניה. במהדורה הראשונה הגיש הבעל
פסק דין בירור העובדות מונחת בפנינו תביעתה של האשה לחייב את הבעל במתן גט. במהלך הדיונים הרבים שהתקיימו בפני ביה"ד גוללה האשה מסכת אלימות קשה
נימוקים הנדון שבפנינו הינו בבני זוג המתגוררים בנפרד, הבעל בישראל ואילו האישה בצרפת. לפני מספר חודשים פנה הבעל לביה"ד בבקשה לסדר גט שייכתב בציוויו בביה"ד
פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין לגיור מיום ה' באדר ב' תשע"ט (12.3.19), שהיא המשך להחלטה מיום ג' בטבת תשע"ט (11.12.18), הדוחה את
בפנינו בקשת המבקשת להתיר לה לבוא בקהלהופיעו בפנינו האם ובעלה הגרוש וכן בא כוח היועץ המשפטי לממשלה למתן היתר נישואין לבת הקטינה ל'שכן לדברי הבעל,
פסק דין לאחר עיון מעמיק בפרטי מקרה זה, בית הדין פוסק וקובע כי המבקשים רשאים להינשא זל"ז כדמו"י. נימוקים ינתנו בהקדם. ניתן ביום כ"א בכסלו
החלטה בפנינו הודעת משרד הפנים שזכאותה של המבקשת לעליה היא על פי סעיף 4א – ילד ליהודי (אב), כמו כן חוות דעת של חוקר היהדות
הערעור בתיק זה עוסק בשאלה עקרונית: האם בורר שמונה ע"י ביה"ד הרבני במחלוקות הכספיות שבין הצדדים לאחר גירושיהם, נחשב כבורר לפי חוק הבוררות או שיחשב
קביעת מקום הדיון בפנינו תביעת בוררות. התובע הוא תושב הקריות, והנתבע הינו תושב חיפה. הנתבע לא הופע לדיון שנקבע. לאחר שבית הדין התרה בנתבע, הופע
התביעה התובעת היא אלמנה מנישואיו השניים של בעלה, התובעת את יורשיו – ילדיו מנישואיו הראשונים. התובעת נישאה למנוח כדמו"י, ויומיים אחרי הנישואין חתמו על הסכם