מתי יכולה אישה לחזור בה ממחילת הכתובה שבהסכם?
בעלות על ביציות מופרות, תוספת כתובה לאישה שאינה יכולה ללדת בגרמת הבעל פסק דין בפנינו תביעות חלוקת רכוש וכתובה של האישה. הצדדים נישאו כדת משה
בעלות על ביציות מופרות, תוספת כתובה לאישה שאינה יכולה ללדת בגרמת הבעל פסק דין בפנינו תביעות חלוקת רכוש וכתובה של האישה. הצדדים נישאו כדת משה
פסק דין לפנינו תביעת אלמנה לגביית כתובתה מן העיזבון בסך 180,000 ₪. הצדדים נישאו כדמו"י ביום י"ג בתמוז תשע"ה (30.6.2015) בנישואים שניים, הן לבעל והן
פסק דין הצדדים התגרשו בתאריך י"ג אב תשע"ח (25.7.18). בהסכם הגירושין נקבע כי נושא הרכוש, זכויות פנסיוניות, קרנות השתלמות, וכן נושא משמורת הילדים והסדרי ראייה
החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך י' בסיון תשס"ו (6.6.06), ומנישואין אלה נולדו שלשת הילדים [א'] (שנת לידה 2007), [ל'] (שנת לידה 2009), [ר']
פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על פסק דין של בית הדין האזורי ירושלים מיום י"ג במרחשוון התש"ף (11.11.2019) שבו נקבע כי המערערת הפסידה
החלטה הערעור שלפנינו – עניינו זכאות האישה לתשלום כתובתה ולמתן פיצויים. בתיק שלפנינו יש מחלוקת בין האיש לאישה לגבי סיבת הפירוד, אם אכן רצתה האישה
פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי טבריה מתאריך ט"ז באדר א' התשע"ט (21.2.2019) הקובע: מסקנה: על דעת כל חברי
פסק דין רקע-עובדתי הצדדים נישאו זל"ז ביום 2017 5.4, כדמו"י. לשני בני הזוג אלו נישואין שניים. לאשה ילדה בגירה מנישואיה הראשונים, לבעל 4 ילדים קטינים
פסק דין אקדמות מילין עניינו של פסק דין זה בתביעת כתובת אישה בסך של 180,000 ש"ח. עסקינן בבני זוג שנשאו בתאריך ל' בניסן תשע"ה (19.04.15)
החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ב' באדר תשס"ז (20.2.07), ומנישואין אלה נולדו ארבעת הילדים: ([א'] (בן כ-11.5), [ו'] (בת 9.5), [ד'] (בת 6)
Ⓒ 2020 כל הזכויות שמורות | הצהרת נגישות | מדיניות פרטיות