חובת הבירור של מי שנולד מתרומת זרע שלא ישא אחותו
פסק דין לאחר שמיעת דברי אֵם המבקש ועיון במסמכים שבתיק, ביה"ד קובע כי המבקש מותר להינשא כדמו"י, וזאת בכפוף לבירור שייעשה ע"י רשם הנישואין שהמבקש
פסק דין לאחר שמיעת דברי אֵם המבקש ועיון במסמכים שבתיק, ביה"ד קובע כי המבקש מותר להינשא כדמו"י, וזאת בכפוף לבירור שייעשה ע"י רשם הנישואין שהמבקש
פסק דין הצדדים התגרשו זה מזה כדת משה וישראל בבית הדין הרבני בתל אביב בתאריך ב' בשבט התשע"ו (12.1.2016). לצדדים אין ילדים, אולם לצדדים שבע
החלטה בפני בית הדין מונחת בקשה להיתר נישואין. במסגרת הליך בירור היוחסין קבל ביה"ד את עדותה של אם המבקשת. לדבריה, לפני כ- 20 שנה
הופיע המבקש ובקש היתר נישואין, הגם שהוא מכיר רק את אימו ואינו מכיר את אביו. ביה"ד בקש שהאֵם תופיע לפני ביה"ד. האֵם הופיעה לפני ביה"ד,
החלטה לאחר שהופיעה אֵם המבקש והצהירה שהיא גרושה, וכן שלחה תעודת גירושין משנת תדש"ם (1984), ובנה המבקש הוא יליד שנת תשמ"ז (1987), הגם שאין האֵם
בפסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב מתאריך י' בכסלו תשנ"א נקבע שהמערער הוא בנו של מר [אלמוני], ונולד לאימו גב' [אלמונית] בזמן שהייתה
נימוקים רקע עובדתי בשנת 2006 פנה המבקש [פלוני] לביה"ד להיתר נישואין, בתעודת זהות לא הופיע שם אביו. בעדות האם [ג'] לפני ביה"ד, הצהירה כי היתה
עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשת כי בית הדין יאפשר לה להשתמש בעוברים המוקפאים להפריה. העוברים הוקפאו בשעה שהצדדים היו נשואים ועתה הם גרושים. תיאור
החלטה עניינה של החלטה זו בבקשת המבקש במסגרת הליך שלום בית כי בית הדין יאפשר לו להשתמש בעובר מוקפא, אשר נוצר ממנת הזרע האחרונה שלו
החלטה עניינה של החלטה זו בבקשת המבקשת כי בית הדין יאפשר לה להשתמש בעוברים המוקפאים להפריה. העוברים הוקפאו בשעה שהצדדים היו נשואים ועתה הם גרושים.