בעקבות פסיקות בית המשפט העליון

החלטה לפנינו תביעת התובע להפחתת מזונות. הצדדים חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום 10/08/2011, והתגרשו ביום 15/08/2011, ולהם 2 ילדים בגיל

החלטה מועדי הגשת התביעות בבית הדין ובבית המשפט ומשמעותם החוקית לפני בית הדין בקשה לקביעת סמכות שיפוט בתביעת האב הכרוכה לפסיקת מזונות ילדים. האב הגיש

החלטה לפני בית הדין עומדת בקשת ב"כ הבעל מיום כ"ב בכסלו תשע"ז (22/12/2016) לקביעת סמכות שיפוט בענין מזונות הקטינה. בהחלטתו מתאריך ה' בכסלו תשע"ז (05/12/2016)

החלטה לפנינו בקשת ב"כ האיש לקביעת סמכות השיפוט בעניין מזונות הילדים שתהיה בבית הדין הרבני, ומאידך גיסא – תגובת ב"כ האישה. בית הדין קובע כי

פסק דין לפנינו ערעור האישה (להלן המערערת) על החלטת בית הדין האזורי נתניה מיום ד' בתמוז תשע"ז (28.6.2017) שעניינה קביעת סמכות לבית הדין לדון בענייני

החלטה לפנינו נדון סמכות ביה"ד לדון בעניין תביעת האישה למזונות ילדים. רקע ועובדות הצדדים נישאו בשנת תש"ס (2000). מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים, כיום

החלטה עניינה של החלטה זו הוא סמכות בית הדין לדון במזונות הילדים. רקע בתאריך כ"ז בסיוון תשע"ז (21.6.2017) הגיש הבעל תביעת גירושין כרוכה. בתאריך ג'

פסק דין בפני ביה"ד הוגשה ביום 3/12/17 תביעת מזונות ילדים כרוכה לתביעת הגירושין. ביום 15/1/18 הגיב האב בתגובה ראשונה לבקשת המזונות, והודיע כי הינו מכחיש

החלטה לפני בית הדין עומדת בקשת ב"כ הבעל מיום כ"ב בכסלו תשע"ז (22/12/2016) לקביעת סמכות שיפוט בענין מזונות הקטינה. בהחלטתו מתאריך ה' בכסלו תשע"ז (05/12/2016)