חופשה משפחתית היא דבר כמעט אין לו תחליף, וכבר מי שאמר, כי יש בה תרופה גם לגוף וגם לנפש.
אך דור דור ודורשיו, אם בשנים עברו דפי העיתון בתקופת טרום ימי 'בין הזמנים' היו מלאים במודעות על דירות להשכרה תוך שצויין על הטובות שהם כי הם קרובות לתחנת האוטובוס המוביל לים, הרי שכיום פשתה תופעת שכירת הצימרים, על צמרת ההר הקרירה או בבקעה הלוהטת, אך העיקר שיהיה בצפון הארץ. יש שדורשים זאת לשבח ויש שדורשים זאת לגנאי, אך בדיקה מהירה תעלה כי תופעה זו חיה, קיימת ובועטת.
מעשה באדם שביקש לצאת לנופש עם צאצאיו, ומאחר שהפרוטה הייתה מצויה בכיסו הזמינם להתארח בחוות צימרים ששכר למשך כמה ימים, אך כנראה שגם הוא לא העריך נכונה את גודל ההיענות בקרב צאצאיו, ועד מהרה נתברר לו כי המקום צר מלהכיל את כל המבקשים לחסות בצילו ועליו לחפש מקום חילופי. קם כנגדו בעל הצימרים וטען כי אינו יכול לבטל את ההזמנה מאחר שכבר התחייב והשתעבד לו, אך מנגד טען הוא כי עדיין לא שילם את דמי ההזמנה.
בית הדין נדרש לדון בדבר והעלה, ראשית, אילו המזמין היה מבקש לבטל את ההזמנה תוך ארבע עשר יום מההזמנה המוקנים לו על פי החוק, בודאי שהיה בידו, משום שהוא בכלל תנאי שהותנה ביניהם מלכתחילה, כל הנידון הוא באופן שביקש לבטל לאחר ימים אלו.
נפסק בשו"ע (חו"מ סי' שטו ס"א) שדרכי קניין שכירות קרקע היא כקניית קרקע, אכן דנו האחרונים אם קניין סיטומתא – קניין הנהוג על ידי הסוחרים כגון תקיעת כף, מועיל גם בקרקע או לא, וכתב הש"ך (סי' רא סק"א) שאילו נהגו לקנות קרקע על ידי סיטומתא לכו"ע הוא מועיל.
על פי זה, אילו המזמין העביר את פרטי כרטיס האשראי בשעת ההזמנה כנהוג בעסקאות מעין אלו, יש לומר שהוא בכלל סיטומתא ומשום כך התחייב ואינו יכול לחזור בו, גם אם לא סוכם מראש על חדרים מסויימים וגם אם נותרו עדיין חדרים פנויים בבית הארחה.
אך באופן שהמזמין לא מסר את פרטי כרטיס האשראי, אין לראות בזה משום קניין סיטומתא, וגם אם בעל חוות הצימרים אינו מוצא נופשים חילופיים אינו יכול לחייבו משום מזיק, משום שיסוד היזק זה הוא מדין 'שֶבֶת', ובקצוה"ח (סי' שלג סק"ב) מובאת מחלוקת הפוסקים אם היינו רק לעניין השבתת אדם מעבודה או גם על השבתת חפץ, ולפיכך יכול לטעון 'קים לי' כשיטת הפוסקים הפוטרת.
אמנם מכל מקום אסור לו לחזור בו, ואילו חזר יש לו עליו תרעומת, ויעויין בש"ך (סי' רא סק"י) ובנתיה"מ (סי' שלג סק"ג) את מחלוקת הפוסקים אם חייב לשלם משום תרעומת מעיקר הדין או רק בכדי לצאת ידי שמים.
גם באופן שהמזמין מבקש לבטל את ההזמנה משום סיבה מהותית יעויין ברמ"א (סי' רד) שנחלקו הפוסקים אם יש בזה משום 'מחוסר אמנה', ומכל מקום כתב בערוך השולחן (שם ס"ח) שאין לו לחזור בו מדבריו משום מידת חסידות.
