כל מנהל בית ספר יודע היטב את הלוגיסטיקה הנדרשת ערב הוצאת התלמידים לטיול, החל מהוצאת אישורים שונים ומשונים ועד שכירת מדריך מקצועי וכדו'.
מעשה היה בבית הספר שביקש להוציא את תלמידי השכבה הבוגרת לטיול באחד ממסלולי מדבר יהודה, מאחר שלא ניתן להיכנס למסלול ההליכה לאחר השעה 9 בבוקר, הוזמן אוטובוס לאסוף את התלמידים בשעה 7 בבוקר תוך שהובהר לנהג כי במידה ויאחר לא יקבל את שכרו.
למרבה הצער, אירעה תאונת דרכים בדרכו של נהג האוטובוס נוצרו 'פקקים' גדולים והוא איחר בחצי שעה, מנהל בית הספר הודיע לו שאינו רואה עצמו מחוייב להסכם שביניהם ומבקש לנכות שליש משכרו, מאידך טען נהג האוטובוס שהיה אנוס ומה היה לו לעשות, בית הדין נדרש לדון בדבר והעלה.
הנה ידוע שלא מחייבים אדם על מעשה שנעשה באונס שהרי 'אונס רחמנא פטריה', אכן יש לדון אם מעשה שלא נעשה מחמת אונס נחשב כאילו נעשה, או שדין אונס נאמר אך ורק לעניין פטור. והנה פסק השו"ע (חו"מ סי' כז ס"א) לעניין האומר שאם לא יבוא עד יום פלוני וישבע הרי שיתבטלו זכויותיו ולבסוף נאנס ולא הגיע זכויותיו אינם בטלות, הרי שכיון שהיה אנוס נחשב כאילו הגיע.
אמנם הרמ"א לא הכריע בדבר, וכפי שמצינו (סי' ל"ד ס"א) לעניין שוכר דירה שמת, שבניו היורשים מבקשים לא להמשיך לשלם את שכר הדירה שהרי אביהם כבר אינו דר בדירה, ומאידך טוען בעל הבית שהוא ממשיך להעמיד את דירתו לרשות השוכר כמוסכם ומה שהשוכר אינו דר בה הוא אונס, וברמ"א הביא את מחלוקת הפוסקים בזה אך לא הכריע, הרי שנקט שנידון זה הוא ספק דין.
והנה נקט הצמח צדק (עיין קצוה"ח סכ"א סק"א), שגם אם ננקוט שמעשה שלא נעשה באונס לא נחשב כאילו עשאו מכל מקום אילו לאחר מכן ניתן לעשות את המעשה יש בידו לעשותו מבלי שאפשר למנוע זאת ממנו, אולם הקצוה"ח חולק ונוקט, שאף על פי כן ניתן למנוע זאת ממנו.
על פי זה פסקו דייני בית הדין בנידון דידן שהנהג לא הגיע מחמת אונס, שכיון שהצדדים היו מבני עדות המזרח הפוסקים כשיטת השו"ע, הרי נחשב הדבר כאילו הוא הגיע בזמן הנקוב, אמנם לדעת הרמ"א שהוא ספק דין, אם מזמין האוטובוס הוא מבני אשכנז הוא יוכל לטעון 'קים לי' כשיטת הפוסקים שאין זה נחשב שהגיע וממילא אינו חייב לשלם לו את המחיר שסוכם, אמנם לדעת הצמח צדק כיון שלא הוזמן אוטובוס חילופי והאוטובוס שהוזמן לפנינו אינו יכול לבטל את ההזמנה, אכן עדיין הוא יכול לומר 'קים לי' כדעת הקצוה"ח שגם באופן זה יש באפשרותו לבטל את ההזמנה.