תופעת 'יחידות הדיור' פושה בכל הארץ כמגיפה, ישנם בתים שכמעט הכפילו את דייריהם, אך אין זה פלא, מצוקת הדיור הגדולה בארץ ובפרט בציבור החרדי זועקת להחריד, וכידוע המוח היהודי יודע להמציא כמה וכמה פתרונות יצירתיים כגון אלו, אמנם לא אחת נדרשו בתי הדין לדון בעניין יחידות דיור אלו, וכגון במקרה שלפנינו לעניין גובה תשלום מיסי ועד הבית המוטלים על בעל היחידה, בעל היחידה טוען שאינו צריך לשלם את מיסי ועד הבית ככל דיירי הבניין מאחר שדירתו קטנה מכל שאר הדירות, מאידך טוענים כנגדו שאר הדיירים שבעלי יחידות צריכים לשלם מס כמו כולם, כפי שכל הדיירים – בעלי דירות קטנות וגדולות, משלמים סכום אחיד.
חשוב להבהיר, ע"פ החוק (מקרקעין 58/א) חישוב מיסי ועד הבית נגזר מגודל הדירה, כל דירה משלמת על פי גודלה אלא אם נקבע אחרת בתקנון הבית המשותף, וכך נהוג בציבור הכללי, על פי זה אין נידון כלל. אמנם בציבור החרדי נהוג שכל הדיירים משלמים באופן אחיד ללא שייכות לגודל הדירה, מעתה יש לדון בגובה התשלום המוטל על בעלי יחידות דיור.
נידון זה קיים על יחידות דיור קטנות שנוספו על דירה קיימת כגון אלו שנבנו על הגג, וגם על יחידות דיור שנבנו על חלק משטח דירה קיימת ששטחה הוקטן.
בעניין זה נחלקו בתי הדין כיצד לנהוג, יש שנקטו שדיירי היחידה צריכים לשלם את מיסי ועד הבית בשווה לכל הדיירים למרות ששטחן קטן משאר הדירות, כפי שלא נהוג לחלק בין דירות גדולות וקטנות, כך מובא מהגר"ש וואזנר זצ"ל, וכן מורה הגר"נ נוסבוים שליט"א, וכך נהגו ברוב המקומות. על פי דעתם, יש לחייב כך גם באופן שלא ידוע בבירור שכך הוא המנהג הקבוע, ואדרבה, הרוצה לחלק בזה עליו להוכיח שנהגו לחלק.
דעת הגר"י סילמן שליט"א והגר"מ שפרן שליט"א, שבעלי יחידות דיור משלמים פחות משאר הדיירים עד כדי מחצית, כל עוד שלא התברר שמנהג המקום לחייב את בעלי היחידות ככל שאר בעלי הדירות. ויש מקומות שכך נהגו, אולם יש למנהג זה תוקף רק במקום שהוא מנהג קבוע, וכן רווח לנהוג בעיר בני ברק.
