תאונות דרכים הם מעשים שבכל יום, שעה שעה, גם הנהג הזהיר ביותר יכול להיקלע שלא מרצונו לתאונת דרכים ולפגוע בממון אחר, תביעות אלו יכולות להסתכם בסכומים משמעותיים מאוד, ולכן רוב הנהגים מבוטחים בביטוח צד ג', שהיה ואם ח"ו יארע נזק כלשהו יהיה אפשר לתבוע זאת מחברת הביטוח, אך אליה וקוץ בה, חברות הביטוח מסרבות להתדיין בדין תורה, ואילו ביה"ד יפסוק שהחברה חייבת בתשלום הנזק היא לא תשלם פרוטה אחת, אלא אך ורק על פי הוראת בית המשפט.
מעשה בראובן שנהג שלא בהתאם לחוקי התנועה וגרם לרכב שמעון חברו נזק לא מבוטל. קם שמעון ופנה לבית הדין בתביעה כנגד ראובן שיפצה אותו על נזקיו, אך ראובן השיב בתגובה, שהוא מבוטח בחברת ביטוח ועל פי הכתוב בפוליסת הביטוח רק פסיקת בית המשפט מחייבת אותם לשלם, נמצא איפוא, שאם הוא ירד להתדיין בביה"ד לא יקבל את כספו מחברת הביטוח ולכך הוא אינו מעוניין להתדיין בביה"ד. ראובן ושמעון, שניהם 'צייתי דינא' היו, אך לא ידעו כיצד עליהם להתנהג באופן זה.
והנה עינינו רואות כי העולם נוהג להקל בעניין זה, ולא ראינו מי שמוותר על תביעה כנגד חברת ביטוח, והעניין טעון ביאור.
אחד מהדיינים נכנס לעובי העניין ורצה לצדד להקל, שאף שאיסור ערכאות חמור ביותר, מכל מקום הוא בכלל מקום הפסד מרובה, ולכן יש להתיר להם להתדיין בבית המשפט.
אמנם, השיבו לו, שלא מצאנו מעולם להתיר איסור כה חמור מחמת היזק ממוני, אלא רק באופן שאין אפשרות להתדיין בבית הדין שאז ליכא 'לפניהם ולא לפני גויים', אך כאן יש בי"ד שיכול לדון בעניין זה.
והנה נחלקו הפוסקים באופן שהצדדים מקבלים עליהם את סמכות בית המשפט, ויש לאחד מהם זכות ממונית שאי אפשר להוציאה בדיני ישראל, אם יש בזה להתיר להתדיין בערכאות או לא, דעת הסמ"ע (סי' כו) להקל בזה משום שהוא נחשב כמקום שאין בידי ישראל לדונם, והנה לכאורה לדעת הסמ"ע היה אפשר לומר שכיון שע"פ המופיע בפוליסה רק פסיקת בית המשפט מחייבת הרי שיש להתיר זאת. אמנם רוב הפוסקים חלקו על דעה זו ונקטו שאין התנאי מתיר את ההתדיינות בערכאות, מאחר שהוא תנאי לעבור על איסור תורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל.
אחד מדייני בית הדין הכריע שיש להקל בזה מאחר שיש לראות בסירוב חברת הביטוח לרדת לדין תורה כסרבנות, ואינה יכולה לחמוק מכך בטענה שהיא לא הנתבעת, שכן ע"פ פסיקות בית המשפט יש לחברת הביטוח חבות ישירה לניזק עצמו, שהרי בידי הניזק לתבוע ישירות את חברת הביטוח והיא חייבת להשיב כתב הגנה ולהתייצב בבית המשפט, נמצא שהיא קשורה ישירות אף לניזק עצמו ולא רק למזיק המבוטח אצלה וממילא חובה עליה להתייצב בפני ביה"ד, וכיון שלא עושה זאת הרי היא בכלל סרבנית ומותר לניזק לתובעה בבית המשפט.
