היתקלות בשיכור באמצע הרחוב היא לא חוויה שכל אחד היה מאחל לעצמו, ובפרט אם הוא שיכור כלוט שאינו מבחין במעשיו כלל. מאידך בני תורה המשתכרים מחמת שמחת פורים, תורתם מכרת בם, ואף תוך כדי צהלתם פיהם שופע דברי תורה. אמנם כמעט לא יימלט שיבואו לידי היזק ממון בשגגה.
כך היה באחת הישיבות הליטאיות המפורסמות בירושלים, אחד הבחורים שהיה מבושם כהוגן קפץ על חבירו במהלך סעודת הפורים וקרע את עניבתו היוקרתית שנקנתה לא מכבר.
בית הדין הוצרך לדון בדבר והעלה, כי הנה לכאורה יש לדון לפטור את השיכור מחמת דין אונס, שכן בשעה שהזיק הוא היה אנוס ולא שלט במעשיו. אך כתב בזה המהרש"ל (יש"ש ב"ק ג:), שאף שיכור כמו לוט שאינו מבחין במעשיו כלל חייב לשלם על היזקו שהרי אדם מועד לעולם בין בשוגג ובין במזיד, שאם לא כן כל שונא על חברו יקום וישתכר בפורים להזיקו, ואף שיש מצוה בפורים להשתכר, היינו עד בכדי שירדם בשכרותו ולא בכדי שישתגע.
אמנם בבית יוסף (סי' תרצ"א) הביא את דעות הראשונים שנקטו שיש מצוה בפורים להגיע לידי שכרות ממש, לכאורה לפי שיטתם הוא פטור לגמרי מדין אונס.
עוד יש לדון לפטור את השיכור מחמת היזק במקום שמחה של מצוה, כי הנה כתב המרדכי (סוכה תשמ"ג) שאלו המזיקים בשעת שמחת הפורים פטורים הואיל ונהגו כך, וכן הביא בשם האגודה שאילו הזיק בפורים שלא בכוונה פטור, וכן מצינו בתרומת הדשן (ר"י), וכן מצינו בתרומת הדשן (סי' קי) לעניין בחורים שלקחו האחד מהשני מאכלים שלא ברשות ודלא כהב"י, וכן פסק הרמ"א חו"מ (סי' שעח) ובאו"ח (סי' תרצה ס"ב), שאם הזיק את חברו מכח שמחת פורים פטור מלשלם.
ובטעם הפטור כתב הפמ"ג (אשל אברהם תרצ"ה ס"ז), משום שמסתמא מוחלים האחד לשני, וכן משמע מדברי הכנה"ג (סי' תרצה) שחילק בין היזק ממון להיזק גוף שאינו ניתן למחילה, וכן משמע מדברי המ"ב (סי' תרצה סקי"ג) שחילק בין היזק קטן להיזק גדול שמקפידין עליו ולא נהגו לפטור עליו. אולם מדברי המרדכי (סוכה תשמג) משמע שפטור, משום שכך נהגו והוא מעין מזיק ברשות.
אמנם בביאור הגר"א (חו"מ שע"ח סקכ"ה) נקט בדעת הרא"ש שאפילו אם הזיק מתוך שמחה חייב לשלם, וכן מצינו בערוך השולחן (תרצה ס"י) שכתב שכיום בעוונותינו הרבים איננו נוהגים לשמוח כל כך עד שחוששים שיבוא להזיק, ולפיכך אם הזיק חייב לשלם.
להלכה נקטו בזה דייני בית הדין שכיון שיש בזה פלוגתא בין הפוסקים, אי אפשר להוציא ממון מהמזיק, ובפרט שהוא נחשב להיזק קטן, אולם מן הראוי להחמיר ולשלם.
