לאחרונה התפרסם בתקשורת סיפור על תייר מחו"ל שהגיע לאכול באחת המסעדות, המוכר שהבחין שהתייר אינו מבין מימינו ומשמאלו חייב את כרטיס האשראי שלו בסכום מפולפל לאין ערוך מסכום החיוב המקורי, אך הוא שהבחין בכך לאחר כמה ימים לא היסס והעלה את הסיפור לתקשורת, מיותר לציין שהדבר לא הוסיף כבוד לדמותו המפוקפקת בלאו הכי של הישראלי המצוי, וכדי בזיון וקצף.
והנה מעיקר הדין, בוודאי שמאורע מעין זה הוא בכלל גזל גמור שהרי כבר נפסק להלכה (חו"מ סי' שמח ס"ב) שגזל עכו"ם אסור מהתורה ובאופן זה שהכסף ניתן לו שלא מדעת בעלים הוא בכלל גזל גמור, אמנם יש לדון לעניין נהג מונית העומד בשדה התעופה ומבקש מתייר נוכרי סכום גבוה על מנת להסיעו לירושלים.
והנה באופן זה לכאורה אין זה גניבת ממון שהרי הוא מודיע לו מראש את גובה המחיר שהוא מבקש ליטול ממנו, אך מכל מקום הוא בכלל אונאה שהרי תעריף נסיעה במונית משדה התעופה לירושלים הוא לרוב אחיד ומוסכם, אכן יש לדון אם הותרה אונאה באופן זה או לא.
מקרה מעין זה הובא בפני אחד מדייני ביה"ד והוא הורה בזה, הנה נפסק להלכה (סי' רכז סכ"ו) שאף שאסור להונות יהודי מכל מקום גוי אין לו אונאה, אמנם יש לדון אם מותר לעשות כן לכתחילה או לא.
והנה ברמ"א (סי' שמח ס"ב) הביא שמותר להטעות גוי בחשבון ובלבד שהדבר לא יודע לו כדי שלא ייגרם בכך חילול ה', וי"א שאסור להטעותו אך אם טעה מעצמו מותר. ולכאורה היה מקום לומר לעניין זה שהוא תלוי במחלוקת הפוסקים לעניין הטעיית נוכרי.
אמנם מכל מקום יש לומר, שגם לשיטת הפוסקים שאסור להטעות את הנוכרי מותר להונות לכתחילה את הנוכרי, שהרי מצינו בשו"ע (סי' רל"א ס"א) שפסק שהמודד או שוקל חסר לחברו או לגוי עובר בלאו, וכתב הסמ"ע (שם) שאף שלעניין אונאה אינו עובר בגוי, אין זה אלא משום שבאונאה כתיב 'עמיתך', וכן משום שאין זה בכלל גזל שהרי ראה מה שקנה, אך לעניין מידה הוא בכלל גזל.
על פי זה יש לומר, שמחלוקת הפוסקים לעניין הטעיה שאני משום שיש בה חשש איסור גזל אולם לעניין אונאה שיודע מלכתחילה את המחיר ומקבל תמורה לכספו מותר לכתחילה, על פי זה הורה דיין ביה"ד כי מותר לנהג מונית לדרוש לכתחילה מחיר גבוה יותר מהתייר הנוכרי.
