שלום בית או גירושין?
כמעט בפני כל בן זוג העומד בפני משבר נישואין ניצבת דילמה לא פשוטה, איזו תביעה לתבוע, גירושין או שלום בית?
מחד מובן שעדיף לבקש להגיע לשלום בית אמיתי, על כל המשתמע מכך. אך מאידך, פעמים ובן זוגו כלל אינו מעוניין בכך, או שלנוכח התנהגותו אין סיכוי להגיע עמו לשלום בית אמיתי, אך כאן הוא אובד עצות מבחינה משפטית, אילו יגיש תביעת גירושין הוא יאבד את זכויות רבות בעלות משמעות כלכלית גבוהה [עיין מאמרנו 'תביעה לשלום בית'], ומאידך, אילו יגיש תביעת שלום בית בלבד ללא תביעת גירושין, ייתכן שייגרם לו נזק לא מבוטל כתוצאה מעיכוב הליכים מיותר לגמרי.
דומה כי הפתרון הראוי למקרה מעין זה היא הגשת שתי תביעות יחדיו כשתי חלופות, כלומר 'תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין', וזאת בהתאם למופיע בתקנה כז לתקנות הדיון כי התובע רשאי לכלול תביעות אחדות הנובעות מעילות שונות ונפרדות בכתב התביעה אחד אלא שעליו לפרט כל אחת מהן לחוד, כמו כן לכלול בכתב התביעה כמה תביעות הנובעות מאותה עילה. וכן הדבר נפוץ בבתי המשפט האזרחיים.
אמנם כבר אירע שתביעה מעין זו הוגשה לבית הדין הרבני בתל אביב ובית הדין סירב לקבלה תוך שהוא כותב כי 'על הבעל להודיע ברורות על איזה תביעה הוא עומד ואיזו תביעה הוא מוותר', אך כבר הוגש ערעור לבית הדין הגדול וזה פסק (ערעור תשכ"ז/49) כי "אין אנו רואים כל טעם למה לא יוכל אדם התובע שלום בית לתבוע יחד עם זה גירושין במקרה שבן זוגו יסרב להשלים" תוך שהוא מוסיף ומציין כי הדבר הוא בבחינת מעשים שבכל יום.
אולם חובה לדעת, הדברים אמורים בתנאי ששתי התביעות הללו הוגשו כשתי חלופות אך בתיק אחד, אולם אי אפשר להגיש תביעת גירושין ובמקביל בתיק אחר להגיש תביעה נוספת לשלום בית וכפי שנפסק על ידי ביה"ד הרבני האזורי (ערעור תשמ"ח/357), מאחר שאלו הן שתי תביעות סותרות.
