כמו כל מוצר הנמכר בשוק, גם מחיר של אוכל נקבע לפי היצע וביקוש, וישנם לא מעט מוצרים שמחירם עולה דווקא בערבי חגים, אך מיד לאחר מכן מחירם יורד.
אחד מהם הוא השופר, בעוד שבמשך כל השנה אין לו כל ביקוש ומחירו זול, הרי שתקופת חודש אלול הוא העונה היחידה בשנה שיש לו ביקוש גדול ובהתאם לכך מחירו גדל ומאמיר.
ראובן שסוחר ממולח היה, חישב לייבא מחו"ל כמות שופרות גדולה על מנת למוכרה במחיר מפולפל לקראת ראש השנה. מאחר ובאותה עת לא חש בטוב שלח את חברו שמעון לשחרר את הסחורה מהמכס, אך למרבה הצער השליח התרשל ולא הוציא את הסחורה בזמן והלכה למעשה לא היה אפשר למכור את הסחורה בתקופת חודש אלול אלא רק לאחריו אך במחיר שונה לגמרי. קם ראובן ותבע את שמעון לבית הדין שיפצה אותו על הנזק שנגרם לו בעקבות המכירה במחיר הנמוך.
אכן מצינו שהפוסקים נחלקו בעניין זה, הכנסת הגדולה (סי' קסג) הביא בשם המהרש"ך שהשליח פטור מתשלום הנזק מאחר שעיכוב המוצר הוא בכלל 'היזק שאינו ניכר', שהרי יכול לומר לו: 'הרי שלך לפניך' ולא הזקתי אותך מאומה, ועל היזק מעין זה אין חייבים.
אמנם בפתחי חושן (נזיקין פ"ג הערה עד) הביא לדייק מהרדב"ז (שו"ת ח"א סי' שצט) שיש לחלק בעניין זה, אם ברור לכולם ששופר לאחר ראש השנה נמכר במחיר מופחת, הרי שיש לחייב את השליח מדינא ד'גרמי', אולם אם אין זה ידוע לכולם ששופר לאחר ראש השנה נמכר במחיר מופחת, הרי זה בכלל 'גרמא' והוא פטור בדיני אדם אך חייב בדיני שמים.
אמנם כתב הפתחי חושן (שם), שאם המשלח סיכם עם השליח שיקבל שכר על שליחותו לכולי עלמא הוא חייב ואף שהוא 'גרמא', שהרי הוא שומר שפשע בשמירתו. עוד הוסיף בזה, שייתכן לומר בזה שאף אם אינו נוטל שכר על שמירתו מכל מקום הוא בכלל שומר שפשע בשמירתו וחייב.
אכן בפתחי חושן (פקדון פי"ב הערה לט) הביא שיש מהפוסקים שנקטו, שאין כאן כל נידון אודות עיכוב השליח, משום שירידת מחיר אינה בכלל היזק אלא 'היזק שאינו ניכר', ויש אפילו מהפוסקים שנקטו שמשום סברא זו גם אם השליח נוטל שכר על שליחותו זו אינו חייב.
