העמיס על המעלית יותר מהמותר והתקלקלה, מי חייב לשלם?

אודותינו

משרדנו מתמחה בייצוג משפטי בבתי הדין הרבניים, ונותן מענה נחוש ואפקטיבי לכל תיק, ולעיתים עד כדי מלחמה על מיצוי זכויות הלקוח מתחילה ועד סוף.

אנחנו מאמינים, כי אסטרטגיה יצירתית עם חשיבה 'מחוץ לקופסא' תוך שימוש בזרוע 'טוען הרבני' מחד ובזרוע 'מגשר' מאידך, היא זו שמביאה בס"ד להצלחה בתיק.

פוסטים אחרונים

דיני משפחה

חזקת גיל הרך – גם כיום?

כולם שמעו על המושג 'חזקת גיל הרך' הקובע שילדים קטנים מגיל 6 נמצאים בחזקת אימם, אך כלל זה תקף בכל מקרה? האם כלל זה מוסכם גם היום שנשים יוצאות לעבוד? מתברר שהנושא לא כל כך פשוט. כנסו!

המשך לקרוא »
תאריך לועזי
דיני משפחה

פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית הדין

מה קורה אילו חוות דעת המומחה אינה הגונה בעיניכם? כך גם מה קורה אילו ברור לכם שהמומחה 'תפס צד' ומסלף את העובדות שעומדות בפניו? כיצד ניתן להוכיח זאת כשאינכם זוכים לשיתוף פעולה מ'הגורמים' הנוגעים בדבר?
על כך ועל חשיבה 'מחוץ לקופסא' שהצילה במאמר שלפניכם, זהירות!
מאמר מרתק לפניכם!

המשך לקרוא »

העמיס על המעלית יותר מהמותר והתקלקלה, מי חייב לשלם?

תנופת הבניה המואצת העוברת על העיר ירושלים, אינה פוסחת גם על השכונות החרדיות, המבקר באזורים החרדיים במרכז העיר לא יאמין למראה עיניו, כיצד שכונות שלימות שהיו ידועות שנים רבות כאזורי תעשייה שוקקי פועלים נהפכו תוך שנים ספורות לאזורי מגורים עם מגדלים צפופי אוכלוסין, כשיזמים ממולחים ידעו לנצל כל מטר מרובע על מנת להניב תשואה נוספת לכיסם.

מקרה מעניין שהונח לפתחו של בית הדין עוסק במעלית שהותקנה באחד ממגדלים אלו, כשמעל גבי דלת הכניסה למעלית נכתבה אזהרה באותיות גדולות כי היא מיועדת לנשיאה של עד חמשה בני אדם בלבד, העמסת ייתר עלולה לגרום לתקלה.

ויהי היום, אחד מדיירי הבניין שמיהר לעיסוקיו ביקש להיכנס למעלית למרות שכבר הייתה עמוסה בכמות המותרת, כשלבטח סבר שהוראות אלו הינם בגדר המלצה בלבד, אכן תיכף ומיד אירעה תקלה במעלית על כל העלויות הכרוכות בכך.

מובן מאליו שנוצר ויכוח בין הדיירים על מי לישא בעלויות אלו, אלו טוענים כי לא היה לו להיכנס למעלית העמוסה ועליו לישא בתוצאות, מאידך טוען הוא, כי צירוף משקל כולם הוא הגורם לתקלה ועל כולם לשאת בנזק בשווה.

והנה, על מקרה מעין זה כבר הורו מרן הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ זצוק"ל שמפעיל המעלית הוא החייב, שכן לא היה לו ללחוץ על מתג ההפעלה בעת שראה שהיא עמוסה. אך מקרה דנן עוסק בדגם מעלית שכל נוסע לוחץ את מבוקשו על מתג הפעלה הנמצא מחוצה לה עוד קודם לכניסתו למעלית, כך שדייר זה נכנס לאחר שכבר ניתנה לה ההוראה.

אכן, סוגיא דומה מצינו לעניין חמשה שישבו על ספסל אחד ולא נשבר ובא אחד התיישב ונשבר, ופסק בזה הרמ"א (סי' שפא) שאילו הספסל האחרון לא היה נשבר לולי שהאחרון התיישב, הוא חייב. אמנם יעויין בביאור הגר"א (שם) שהביא שנחלקו בזה הראשונים אם כולם חייבים או שרק האחרון חייב.

בנידון דידן, לדעת כולם רק האחרון חייב בתשלום הנזק, שכן שונה דין ספסל במה שאין רשות שימוש לראשונים יותר מלאחרון ועל כן גם עליהם מוטלת האחריות לשבירה, אולם במקרה דנן, על פי מנהג השותפין לעניין חלוקת השותפות, רשות השימוש נתונה למי שבא קודם, ורק לאחר שמסיים להשתמש יש בידי השני להשתמש, ולכך לאחר שנתמלאה המעלית לא היה בידו להשתמש.

בדומה לזה מצינו בדברי הסמ"ע (סי' שפ סק"ט) לעניין משא ייתר שהועמס מעל גבי הספינה, שאם אחד מהנוסעים השליך לים את משא הנוסע שעלה לאחרונה לספינה הגורם לספינה לטבוע הרי הוא פטור.

לאור זאת פסקו דייני בית הדין, כי בודאי שהדייר שעלה לאחרונה למעלית חייב בתשלום הנזק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות