הזמין את רעהו לאכול עמו, רעהו חייב להשתתף עמו בעלויות?

אודותינו

משרדנו מתמחה בייצוג משפטי בבתי הדין הרבניים, ונותן מענה נחוש ואפקטיבי לכל תיק, ולעיתים עד כדי מלחמה על מיצוי זכויות הלקוח מתחילה ועד סוף.

אנחנו מאמינים, כי אסטרטגיה יצירתית עם חשיבה 'מחוץ לקופסא' תוך שימוש בזרוע 'טוען הרבני' מחד ובזרוע 'מגשר' מאידך, היא זו שמביאה בס"ד להצלחה בתיק.

פוסטים אחרונים

דיני משפחה

חזקת גיל הרך – גם כיום?

כולם שמעו על המושג 'חזקת גיל הרך' הקובע שילדים קטנים מגיל 6 נמצאים בחזקת אימם, אך כלל זה תקף בכל מקרה? האם כלל זה מוסכם גם היום שנשים יוצאות לעבוד? מתברר שהנושא לא כל כך פשוט. כנסו!

המשך לקרוא »
תאריך לועזי
דיני משפחה

פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית הדין

מה קורה אילו חוות דעת המומחה אינה הגונה בעיניכם? כך גם מה קורה אילו ברור לכם שהמומחה 'תפס צד' ומסלף את העובדות שעומדות בפניו? כיצד ניתן להוכיח זאת כשאינכם זוכים לשיתוף פעולה מ'הגורמים' הנוגעים בדבר?
על כך ועל חשיבה 'מחוץ לקופסא' שהצילה במאמר שלפניכם, זהירות!
מאמר מרתק לפניכם!

המשך לקרוא »

הזמין את רעהו לאכול עמו, רעהו חייב להשתתף עמו בעלויות?

עובדי התעשיות הביטחוניות של המדינה הם מאגר העילית האנושי הבכיר ביותר שקיים במדינה, ומשום כך המדינה עושה הכל על מנת שימשיכו להקדיש את חייהם למענה ולא יפנו למגזר הפרטי המציע להם משכורות גבוהות ושלל פינוקים שונים.

כחלק ממאמצים אלו, דואגת המדינה לספק לעובדים שירותי הסעדה ברמה גבוהה במיוחד, כאשר לקראת הצהרים הם מקבלים ארוחת גורמה בשרית משובחת, ובשאר היום עומדים לרשותם מיני מאפה.

אך אליה וקוץ בה, כרגיל, העובדים החרדים, שירותי הסעדה אלו אינם למהדרין לכתחילה, ובלית ברירה נאלצים העובדים החרדים להינזר מרוב האוכל המוגש שם.

באחד מהימים נגש אחד מעובדים אלו אל חברו ושאל אותו אם רוצה לאכול פיצה לארוחת צהרים, כיון שהשיב שכן הלך הלה והזמין מגש פיצה עבור שניהם,  לאחר שגמרו לסעוד את ליבם קם מזמין הפיצה וביקש מחברו שישתתף עמו בעלויות, אך הוא השיב לו שסבר שמזמין אותו לאכול על חשבונו ולכן ניאות לאכול את הפיצה, אך אילו היה יודע שעליו לשאת בעלויות היה מסרב להצעתו.

דייני בית הדין נדרשו לכך והעלו, הנה פסק הרמ"א (סי' רמו) שהאומר לחברו אכול עימי צריך לשלם לו, ולא נוקטים שכוונתו הייתה לתת לו מתנה מרובה, ולפיכך מי שמאכיל את חתנו יותר מהזמן שקצב לו לאכילת מזונות, על החתן לשלם לו את דמי מזונותיו, ומקור הדברים הוא מדברי תרומת הדשן (סי' שיז).

הרי שהמהנה את חברו סתם אומדים בדעתו שלא נתכוין לשם מתנה והנהנה חייב לשלם לו.

אמנם מאידך פסק הרמ"א (סי' שסג) שהאומר לחברו דור בחצרי אינו צריך לתת לו שכר ומקור הדברים הוא דברי התשב"ץ (ח"א סי' קעד), וכתב הב"ח (שם) שכוונת הדברים אפילו  באדם שעמד לשכור דירה וכן בבעל חצר שעמד להשכיר את חצרו. לכאורה על פי זה, המהנה את חברו אין חברו צריך להשתתף עמו בשכרו.

וכתב הב"ח (שם) שכיון שהוי ספיקא דדינא כיצד לפסוק, אינו יכול לבקש ממנו להשתתף עמו בשכרו, כי המוציא מחברו עליו הראיה.

אמנם כתב בביאור הגר"א (סי' שסג סקל"א), שדברי התשב"ץ עוסקים רק באופן שבעל החצר אינו נחסר בממונו, כגון שהחצר אינו עומדת להשכרה, אולם באופן שהוא נחסר, הנהנה חייב לשלם, לכאורה על פי זה אם האכיל את חברו שעל ידי כך נחסר ממון חייב הנהנה.

על פי זה פסקו דייני בית הדין לענייננו, אם מלכתחילה הזמין את מגש הפיצה לא על דעת לתבוע ממנו את עלותו, אינו יכול לתובעו, אולם אם נתכוין לתבוע ממנו את עלות האוכל, יכול לתבוע זאת ממנו אולם אך ורק את פער העלות ממה שהיה אוכל בין כה וכה מהאוכל שהיה מוגש במקום העבודה אילו לא היה מאכילו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות