דירה שכורה, על מי מוטל תשלום 'ועד הבית'?

אודותינו

משרדנו מתמחה בייצוג משפטי בבתי הדין הרבניים, ונותן מענה נחוש ואפקטיבי לכל תיק, ולעיתים עד כדי מלחמה על מיצוי זכויות הלקוח מתחילה ועד סוף.

אנחנו מאמינים, כי אסטרטגיה יצירתית עם חשיבה 'מחוץ לקופסא' תוך שימוש בזרוע 'טוען הרבני' מחד ובזרוע 'מגשר' מאידך, היא זו שמביאה בס"ד להצלחה בתיק.

פוסטים אחרונים

דיני משפחה

חזקת גיל הרך – גם כיום?

כולם שמעו על המושג 'חזקת גיל הרך' הקובע שילדים קטנים מגיל 6 נמצאים בחזקת אימם, אך כלל זה תקף בכל מקרה? האם כלל זה מוסכם גם היום שנשים יוצאות לעבוד? מתברר שהנושא לא כל כך פשוט. כנסו!

המשך לקרוא »
תאריך לועזי
דיני משפחה

פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית הדין

מה קורה אילו חוות דעת המומחה אינה הגונה בעיניכם? כך גם מה קורה אילו ברור לכם שהמומחה 'תפס צד' ומסלף את העובדות שעומדות בפניו? כיצד ניתן להוכיח זאת כשאינכם זוכים לשיתוף פעולה מ'הגורמים' הנוגעים בדבר?
על כך ועל חשיבה 'מחוץ לקופסא' שהצילה במאמר שלפניכם, זהירות!
מאמר מרתק לפניכם!

המשך לקרוא »

דירה שכורה, על מי מוטל תשלום 'ועד הבית'?

תשלום ועד הבית ברוב בניני המגורים הוא סכום זניח יחסית, ולפיכך כמעט לא מצויים התדיינויות בבתי הדין אודותיו, שונה הדבר במגדלי יוקרה שנהוג בהם להפעיל חברת תחזוקה שמתחזקת את כל הרכוש הציבורי, לפיכך גובים תשלום ועד בית בסכום גבוה מאוד. אך לרוב, דיירי מגדלים אלו אנשים אמידים מאוד וסכום זה אינו משמעותי עבורם.

מעשה היה בזוג צעיר שקיבל הצעה 'מפתה' לשכור דירה מעין זו באחד ממגדלי היוקרה בירושלים ובמחיר מוזל מאוד, דירה זו שייכת לאדם אמיד שאינו מתגורר בארץ שביקש ליישב את דירתו ולא להותירה שוממה. עד מהם התברר להם כי אליה וקוץ בה, בשעת חתימת החוזה הם לא היו מודעים לדמי האחזקה הגבוהים המוטלים על הדיירים, ולאחר מכן עמדו בפני שוקת שבורה, כאן עלתה השאלה על מי מוטל תשלום דמי ועד הבית, על השוכר או המשכיר, דייני בית הדין נדרשו לדון בכך והעלו כי יש לחלק בין סוגי התשלומים השונים.

אמנם לכתחילה, ראוי לסכם מראש בחוזה השכירות את נושא תשלום דמי ועד הבית, כי גם אם אין זה על פי דין תורה מכל מקום תנאי שבממון קיים, אמנם באופן שלא סיכמו זאת מראש עליהם להתנהל על פי ד"ת.

כתב הטור (סי' קסא ס"ג), מי שיש לו בית בחצר ואינו דר עמהם חייב לעשות עימהם דלת נגר ומנעול, אך אינו חייב לעשות בית שער שנועד למנוע היזק ראיה, וביאר הפרישה (שם ס"ג), שהיינו באופן שהדירה אינה מושכרת, אולם אם הדירה מושכרת חייב המשכיר לשלם גם עבור בית השער.

אמנם  פשיטא  שכל ההוצאות שנועדו לשימוש השוכר מוטלות עליו, אך מכל מקום המשכיר משועבד להעמיד לשוכר כל מתקן שנהוג להעמידו לשיפור הדיור ומחייב מלאכת אומן. לפיכך התקנת בית שער שנועד למנוע היזק ראיה מוטלת על המשכיר.

נמצא, שעלות החזקת המתקנים המשביחים את הרכוש המשותף מוטלת על המשכיר הן מחמת שיעבודו כלפי שכניו והן מחמת שיעבודו כלפי השוכר להעמיד לו דירה ראויה למגורים סבירים.

כמו כן לעניין עלות תיקון מעלית שנשברה וכן עלות ביקורת מעליות, המשכיר חייב לשאת בתשלום הדבר, הן מחמת שיעבודו לשכנים והן מחמת שיעבודו לשוכר.

כך גם יש לומר לעניין דמי התקנת לוח מודעות חדש – במקום הצורך, אם הדירה מושכרת הרי חייב בזה המשכיר משום שהוא חלק מהשבחת הרכוש המשותף, וכן הוא משועבד לשוכר עבור זה, אולם אם הדירה עומדת ריקה, אין לחייבו בכך.

אמנם בודאי שהוצאות התלויות בשימושו הישיר של השוכר, כגון תאורת חדר המדרגות, מעלית ונקיון, עליו לשלם בעצמו שהרי הוא הגורם להוצאות הללו והוא גם הנהנה הישיר מהם.

כך הוא גם לעניין הבעת דעה באסיפות ועד הבית, הבעת דעה לעניין הוצאות השייכות לשימוש השוטף במרחב הציבורי היא מזכות השוכר עצמו, אולם הבעת דעה לעניין הוצאות השייכות להחזקת מתקני הרכוש המשותף היא מזכות המשכיר עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות