מעשה ידוע אירע לפני כמה שנים, בראובן שנסע מביתו לתקופה ממושכת וביקש משכנו שמעון שייכנס לביתו מעת לעת לבדוק שהכל כשורה.
כששמעון נכנס הוא הבחין במקרר הריק שפועל וניתקו מזרם החשמל. כעבור מספר ימים נכנס שמעון שוב לבית והריח ריח ריקבון, הוא בדק בתא ההקפאה ומצא עוף שהרקיב מחמת ניתוק זרם החשמל, ללא היסוס הוא נטל את העוף והשליכו לפח האשפה.
כששב ראובן לביתו הוא קם וטען כנגד שמעון שבכוונה תחילה השאיר את העוף בתא ההקפאה משום שהטמין בתוכו סכום כסף גדול, ועליו לשלם לו את כל נזקיו.
מה שיש לדון בזה, אם יש לחייב את שמעון לשלם מדין שומר שפשע בשמירתו, וכן מדין אדם המזיק.
דייני בית הדין ישבו על מדוכה זו והעלו, שאינו חייב מדין 'שומר שפשע' משום שלא ידע שיש עוף בתא ההקפאה ולא קיבל עליו שמירה, ולכך אפילו אם פשע פטור מדיני אדם.
מלבד זאת, אי אפשר לחייבו כלל על הכסף שהוטמן בעוף, משום שמלכתחילה לא קיבל עליו שמירה על הכסף.
אמנם אף שלכאורה היה אפשר לחייבו מדין 'אדם מזיק', מכל מקום עולה מדברי הש"ך (שפד סק"ד) שאינו חייב, שהרי ראובן פשע במה שהניח את הכסף במקום שאין דרך להניחם.
כמו כן, אי אפשר לחייבו בדיני אדם על העוף משום שניתוק זרם הוא בכלל 'גרמא', ולאחר שהעוף התקלקל בודאי שהיה לו לזרוק את העוף לאשפה.
