תיתכן 'תביעה' לשלום בית?
דומה כי אין פרדוקס גדול יותר מאשר המונח 'תביעת שלום – בית', כל 'תביעה' במהותה היא כפייה על הצד השני, אך 'שלום' אי אפשר לכפות כידוע.
אך האמת שתביעה לשלום – בית הנמצאת בסמכות בלעדית של ביה"ד הרבני, שונה במהותה לגמרי ובעלת כללים משלה, וחשיבותה היא לעין ערוך אף אם לכל הפחות לצורך טקטי לשיפור הישגי הצד התובע אותה במסגרת המאבק המשפטי בין בני הזוג, אמנם בראש ובראשונה עליה להיות מוצגת כתביעה כנה ולא כזו שנועדה לצורך השגת הישגים וכפי שפסק ביה"ד הרבני לא אחת.
בהתאם לזאת, ישנם מיקרים בהן בית הדין ימליץ לצדדים לפנות לייעוץ זוגי ויעודד את הצד המעוניין בגט לשקול זאת בשנית, אך ישנם מקרים בהם בית הדין יתרשם שמדובר בצעד טקטי בלבד ולא ימצא מקום להמליץ על חזרה לשלום-בית.
גם במקרה שבית הדין הרבני הוציא פסק דין לשלום-בית לאחר שהשתכנע בכנות התובע, אין הדבר מחייב את בן הזוג השני, שהרי אי-אפשר לכפות שלום-בית על מי מהצדדים, אך מכל מקום יש לזה השלכות לעניין זכויות הצד התובע והצד המסרב. כך למשל, במסגרת תביעה זו יכולה אישה להגיש תביעה 'למדור ספציפי' אשר תמנע מן הבעל לפחות למשך זמן מסוים להגיש תובענה לפירוק שיתוף בנוגע לדירת המגורים של המשפחה, כמו כן לבקש עיקולים שונים על הרכוש המשותף שתפיסתם על ידי אחד מהצדדים תקשה עליהם להגיע לשלום בית[1].
מאידך, סירובו של בן הזוג להליך של שלום-בית לאחר מתן פסק הדין, עשוי להוביל את בית הדין הרבני להגדירו כ"מורד" ולהטיל עליו סנקציות שונות. בית הדין יכול לחייב בעל במזונות גבוהים נוכח פירוק חיי הנישואים מסיבה בלתי מוצדקת וכו', או להבהיר כי הוא עשוי לחייבו במלוא דמי הכתובה.
כמו כן, אישה המסרבת לשלום-בית עשויה להפסיד את זכויותיה כגון מזונות אישה [להבדיל ממזונות ילדים] ודמי כתובתה.
כאן מגיעה חשיבותו של טו"ר מקצועי ומנוסה, החלטה על גירושין ופירוק תא משפחתי היא הצעד המשמעותי ביותר בחיים שאדם עושה, ההשלכות הכלכליות של צעד זה הם רחבות היקף, רק טו"ר מקצועי ומנוסה בבתי הדין הרבניים יוכל לחשוף לעיני בית הדין כי בקשת שלום הבית של הצד השני היא תרגיל טקטי הנועד לשיפור הישגים בלבד, ולחילופין להגיש את תביעה זו בצורה מקצועית אשר בסופו של דבר תתקבל בבית הדין.
לצערי לא אחת נתקלתי בבן זוג שאכן רצה באמת ובתמים בשלום בית, אך מאחר ולא היה מיוצג כראוי בתחילת הדרך, הוא עשה פעולות טקטיות הרות אסון מבחינתו, אשר מנעו ממנו בהמשך הדרך להגיש את תביעה זו על כל הנפקות העולה מכך.
גם כאן בניית אסטרטגיה מתאימה כבר מראשית הדרך, היא הערובה היחידה להצלחה בכל ההתנהלות בבית הדין הרבני והיא זו שמביאה בסופו של דבר לקצירת הישגים בזמן מועט יחסית.
[1] שוחטמן ח"ג עמ' 1290
