דירת נוף ממגדל גבהים הצופה אל הים הפתוח, היא משהו שכל אחד חולם עליו, ובפרט אם הוא איש עשיר שהפרוטה מצויה בכיסו.
כזה היה פ. מ. עולה חדש בעל אמצעים שהגיע מצרפת לפני כמה שנים, בחלומותיו הוא ראה את גלי הים מתנפצים מול מרפסת ביתו, ובדמיונו כבר הריח את הבריזה העולה מהים בשעות אחר הצהרים. תיכף כשהגיע לארץ הוא רכש דירה בקו החוף מול הים באחת מערי החוף, מחירה כלל לא היה זול, אך מה לא עושים למען הגשמת חלומות. אושרו הגדול לא האריך זמן רב, ראש העיר פרש מתפקידו, ועמו הלכה גם ה'מדיניות הירוקה' שהונהגה בעיר, עד מהרה ניתן היתר בניה בקרקע מול ביתו, ועגורן רב מימדים החל צומח מול מרפסת סלונו. מיודענו שפיקח היה, ידע היטב את אשר לפניו, הוא זימן את היזם החרדי לבית הדין והחל טוען כי מכאן ואילך לא יוכל לשבת ולהביט אל השקיעה, ועל דעת כן קנה את דירתו. כמו כן ערך דירתו צנח פלאים, ואינו מוכן להפסיד את ממונו.
בית הדין נדרש להתמצע בדבר וקבע בזה כמה מסמרות.
ראשית יש לדעת, כי אם יש תב"ע מאושרת על הקרקע המיועדת לבניה בודאי שאי אפשר לעכב את בעל הקרקע מלבנות משום שהיא בכלל תקנת הבריות ומנהג המדינה.
כל הנידון הוא במקום שעדיין לא אושרה תב"ע, אם יש מניעה הלכתית לבניה במקום זה.
הנה נחלקו הפוסקים לעניין בניה המסתירה את הנוף הנשקף מחלון חברו בבניין הסמוך, אם יש בזה משום היזק, בשו"ת המבי"ט (ח"א סי' שכג) נקט שאפשר למנוע בידו מלבנות, אולם הפת"ש (קנד סק"ח) הביא, שאין בידו למנוע את חברו, משום שלא מצינו היזק של 'מניעת הבטה' שכן הנוף אינו ממונו של חברו.
אמנם ישנם דירות שע"פ היתר הבניה העירוני יועדו מלכתחילה לדירות נוף וערכם רב יותר, אך כתב בשו"ת הרא"ש (כלל ה' ס"ג) שלמרות זאת אין זה בכלל היזק משום שהוא כמי שמבטל את כיסו של חברו שפטור, וכן נקטו להלכה הגר"נ קרליץ זצ"ל והגרז"נ גודלברג והגר"נ נוסבוים – שליט"א. אולם ישנם שפסקו, שיכול למנוע בידו מלבנות משום שמיקום הדירות בעיר מתוכנן באופן שערך כל דירה נקבע ביחס למיקומה כנגד שאר הדירות, ונמצא מזיק את ממון חברו.
אמנם להלכה אי אפשר לעכב את חברו מלבנות, מאחר שנידון זה תלוי ועומד במחלוקת הפוסקים, וראוי להגיע בזה להסדר.
